נפתחים החודש
נכון, יש משהו מאוד רומנטי ומושך בבניית בית מחומרים ראשוניים ובמו ידינו. ובנוסף הכול מתחבר למגמה ה'ירוקה' המתגברת.
ועוד שנייה כולם נוטשים את העיר, מוצאים פיסת
אדמה, בונים בית בוץ, כמה שיחי ירקות ושתי
תרנגולות וכל בעיות העולם ייפתרו.
אז זהו, יש לי חדשות בשבילכם, את התמונה
אתם רואים טוב, אבל הפוקוס שלכם לא משהו.
תקשיבו טוב טוב. אנשי העיר 'ירוקים' פי כמה מאנשי הכפר.
הנה כמה נקודות שיסבירו לכם למה: אנשי העיר מסתפקים
בפחות שטח לעצמם,משתמשים בפחות חומרי בנייה
לבניית בתיהם, הבתים שלהם צורכים פחות אנרגיה, פחות
מים, פחות תשתיות והכי חשוב הרבה פחות נסיעות.
אז מה זה אומר? זה אומר שבראש וראשונה צריך
לחשוב על פתרונות 'ירוקים' לתושבי הערים.
האדריכל והאקולוג קן יאנג אומר שהטבע הוא הממציא הטוב מכולם ולכן יש לחקות אותו. הוא מציע שילוב של צמחים בבניינים עירוניים תוך יצירת אקו- סיסטמה המשתמשת באופן המיטבי באנרגית השמש, באגירת מי גשמים ובמחזור המים. עליו ועל עוד רעיונות וקווי מחשבה לעתיד הערים - בסרטון.
ובדילמה של עיר או כפר אין צורך להתלבט. לכל אחד מאיתנו יש את הביו- אזוריות שלו. זאת המורכבת ממנות משתנות של מזג אוויר, נוף, צומח, צפיפות, אוכלוסיה ושפה. המקום בו אנו מרגישים הכי נכון והכי טוב הוא הביו-אזוריות שלנו.
אשמח לשמוע מכם כאן בתגובות מהי הביו-אזוריות שלכם?
מעניין יהיה לראות עד כמה אנחנו מגוונים ושונים.
פרסום תגובה חדשה