לא עלינו

מי לא מכיר את תסמונת הסתיו? הימים מתקצרים. הטמפרטורות יורדות והשמיים נהיים אפורים יותר ויותר. לרבים מאיתנו השינויים הללו גורמים לשינויים במצב הרוח. אחרים אדישים, ויש כמובן גם את אלה שכל שינוי מקבלים בברכה.
  

אם הייתי צריך לבחור את המקבילה בטבע לשינויים צורניים / תפקודיים בעקבות שינויים אקלימיים מיד הייתי שם את ידי על העלים. העלים אשר משמשים בכול ימות השנה כמכונת ייצור משומנת לאספקת מזון לצמח, עם בוא הסתיו מתכוננים למשהו אחר לגמרי.

חלקם יעברו מטארמופוזה משמעותית ויש כאלה שפשוט מורידים את הקצב או נכנסים למצב של חוסר פעילות.

באזורים הטרופיים בהם אין הפסקה והפעילות
נמשכת כל השנה, תחלופת העלים מתרחשת באחת משתי שיטות.
בראשונה העלים מתחלפים במהלך כל השנה ובקצב איטי מאוד שמגיע אפילו לאורך חיים של 4 שנים לכל עלה שנולד. בשיטה השנייה והיותר דרמטית העלים כולם מתחלפים כולם בבת
אחת בפרק זמן קצר של שבוע עד שבועיים.

באזורים קרים יותר העצים נחלקים לשני סוגים. נשירים וירוקי עד. ירוקי עד מגינים על עצמם מהקור על ידי עלים מחטניים בעלי שטח מגע קטן או על ידי שכבת וקס המצפה אותם ומגינה עליהם מהקור. עלי הנשירים פשוט מפסיקים פעילות ומבצעים התנתקות מושלמת מהעץ.

  המיוחדים מכולם הם הנשירים שעם בוא הסתיו
עוברים מטארמופוזת טריקולור. עם התקצרות
היום וירידת הטמפרטורות הם כבר יודעים שתם
תפקידם. הם מפסיקים לייצר מזון ושולחים את
שאריות המזון (גלוקוז) אל הענפים, הגזע
והשורשים לאחסנת חורף. החומר הירוק (כלורופיל ) גם הוא נעלם מן העלים ואז נגלית התמונה המרהיבה. פיגמנטים וחומרים שונים אשר היו כל הזמן בעלה אך הוסתרו על ידי הכלורופיל נגלים בצבעי חום, צהוב, אדום וסגול.  

מי אמר שסתיו זה רק אפור?