נפתחים החודש
לרובנו המילה שיפוץ גורמת לשינוי בקצב הנשימה, טיקים בקצות השפתיים, זיעה קרה וסומק קל בלחיים. ישנן גם תגובות קיצוניות יותר, אך אותן נשאיר ליום אחר ולמומחים מתחום מדעי ההתנהגות.
ואני, אני דווקא שש אלי שיפוץ. כולי נדרך, בוחן, בודק ומזהה בעיות והזדמנויות. מבחינתי, הדבר החשוב ביותר העומד מאחורי כל שיפוץ הוא היכולת להסיר, להתקלף ולהתפטר מהישן ומיד אחר כך להתחדש ולצאת לדרך חדשה. מטאפורית, אני בטוח שרובכם מנכסים עכשיו את תהליך השיפוץ גם לתהליכי שינוי נפשיים ופנימיים. יאללה, בסדר.
השבוע התחלנו את ההסרה והקילוף במחלבה הישנה. את מצבה של המחלבה הישנה לאחר שננטשה לפני 15 שנים ניתן לראות בתמונות לכאורה הכול במצב גרוע ופשוט צריך, חוץ מהקירות, לקלף ולהפשיט את הכול ולפנות למזבלה הקרובה.
אז זהו, שלא. קצת דמיון וקצת ידע ובמרבית הדברים אפשר לעשות שימוש נוסף או אחר. למעשה בכול חוץ מגג האסבסט בו אי אפשר לעשות שימוש חוזר וצריך לפנות לאתר מתאים. הנה מספר דוגמאות איך הופכים בעיה להזדמנות:
עשרות יונים קיננו בתוך המבנה בתוך המבנה ננטשו בלוקים לפיתוח מאות אריחי חרסינה אשר ציפו קירות
הפרוץ.את התוצרת ניתן היה למצוא סביבתי, ספסלי בית כנסת ישנים ואבנים במחלבה הישנה, הוסר והפכו
בשכבה נדיבה על הרצפה. התוצאה טבעיות. לכל ייעוד. הבלוקים כתשתית לקו סימון ותשתית ראשונה לערוגה
הסופית 21 שקי דשן משובח לגדרות, האבנים לתיחום ערוגות מוגבהות מוגבהת. המרווחים ביניהם ויציבותם
אשר יזינו את ערוגות הירק בעתיד. ומושבי הספסלים לתמיכת טרסות נמוכות. ישפרו את הניקוז וימנעו סחף אדמה.
קונסטרוקציה תלויה ומיותרת – הורדה, פורקה ותיבנה מחדש כמשתלה ולול תרנגולות.
והתוצאה בסוף השבוע -חמישה כיווני אוויר מחכים לכיוון חדש.
פרסום תגובה חדשה